בועידת הנגב, שנערכה בדימונה, אמר השר בן אליעזר כי יגיש בימים הקרובים לאישור ממשלה שתי החלטות היסטוריות: הכרזה על הנגב והערבה כאזור עדיפות לאומית לאנרגיות מתחדשות ותוכנית להתייעלות אנרגטית בכלל המשק.
שר התשתיות הלאומיות: אביא תקציבים למחקר ופיתוח של אנרגיות מתחדשות בנגב
בועידת הנגב, שנערכה הבוקר בדימונה, אמר השר בן אליעזר כי יגיש בימים הקרובים לאישור ממשלה שתי החלטות היסטוריות: הכרזה על הנגב והערבה כאזור עדיפות לאומית לאנרגיות מתחדשות ותוכנית להתייעלות אנרגטית בכלל המשק.
להלן עיקרי דבריו של שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, הבוקר, יום ג' 1.7.08, בועידה:
"שמח אני מאוד לראות את כולכם באירוע מעורר השראה זה, אשר מציב נושא חשוב זה במרכז תודעתנו. לדאבוני, בשנת 2030, 80% מצריכת האנרגיה בעולם עדיין תבוסס על מקורות דלקים פוסיליים. כולנו צריכים להתחיל ולחשובה באופן שונה, ואני שמח לבשר שאנו מתחילים להיות במסלול הנכון.
אנרגיה מתחדשת מציעה לאנושות סיכוי להתקיים זמן רב יותר וטוב יותר ע"י הפחתת פליטות הפחמן, ניקוי האוויר, ושימת הציוויליזציה על בסיס בר-קיימא.
מעבר לכך, היא גם מאפשרת למדינות ברחבי העולם לשיפור ביטחונם האנרגטי, נושא עמו אנו מתמודדים על בסיס יומי.
אני שב ומצהיר כאן בבירור, בתוקף סמכותי כשר האחראי על נושאי האנרגיה בישראל כי מדינת ישראל מחויבת לפיתוח מערכת ייצור יעילה ובת-קיימא, תוך שימוש גובר באנרגיות מתחדשות
ליותר מ-65 מדינות ישנם יעדים לגבי שימוש באנרגיה מתחדשת – ישראל היא אחת מהן.
התחייבתי להגדיל את היקף השימוש באנרגיות מתחדשות בישראל, לדרגה כמעט כפולה מכפי שהוחלט עד כה, דהיינו 15-20% עד שנת 2020, הצעד הראשון קורה כבר בימים אלו - שלושה מכרזים לבניית שלוש תחנות כוח סולאריות במדבר הנגב כבר פורסמו.
אני שב ומזכיר את נאומו החזוני של דוד בן גוריון בשנת 1955, בנושא משמעות הנגב, בו הזכיר ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל כי "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו – כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה. בנגב ייבחן כושר היצירה והעוז החלוצי של ישראל – ומבחן זה יהיה גורלי".
יש לי חזון: להגביר באופן משמעותי בשני העשורים הקרובים את עצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל.
בימים הקרובים אני אגיש לממשלה שתי הצעות החלטה היסטוריות: האחת היא להכריז את כל אזור הנגב והערבה כאזור עדיפות לאומית לאנרגיות מתחדשות והשנייה היא להתייעלות אנרגטית בכלל המשק.
במסגרת ההצעה הראשונה אני מתכוון לאמץ תכנית חדשה, לפיה ניזום בניית תחנת כוח סולארית חדשה בכל שנה, למשך 20 השנים הקרובות. במסגרת ההחלטה כבר איתרנו תאי שטח להקמת התחנות הללו.
בנוסף, ההצעה תכלול שורה של מהלכים בהם הטבות מס, הקלות במקרקעין ועוד.
במסגרת ההצעה יינתנו תקציבים ישירים להקמה "פיילוטים" ועידוד של מחקר ופיתוח - לא כל פרויקט חשוב הינו בעל פוטנציאל מסחרי הנראה לעין.
מאחר והאזור מתאים ביותר להפעלה של מתקנים כאלה, טבעי יהיה למקם מוסדות מחקר ופיתוח ואתרים לניסויים באותו אזור, דבר המחייב אותנו להקצאת תקציב מהותי לקידום הנושא.
הצעת ההחלטה בנושא ההתייעלות האנרגטית, בהיקף של למעלה מחצי מיליארד שקל, היא למעשה תוכנית משלימה הצעה זו ונועדה לטפל בריסון הביקושים לחשמל מצד הביקוש במגוון תחומים בהם שימוש במכשירי חשמל חסכוניים, גריטת מכשירי חשמל ישנים ועוד.
זה ידידיי, יהיה צעדה הראשון של ישראל אל עבר הגברת עצמאותה של ישראל באספקת האנרגיה הנחוצה לה.
בכוונתנו להתקין בסביבות 300 מגה וואט של תחנות כוח מאנרגיית הרוח עד שנת 2011, על מנת שכבר אז נגיע לחצי מיעד הממשלה.
בשנת 2007, מעל ל- 100 ביליון דולרים הושקעו באנרגיה מתחדשת ברחבי העולם. לדאבוני, כמעט כלום לא הושקע בישראל ובכוונתי לשנות עובדה זו ללא כל דיחוי.
ישראל מחויבת להפוך למרכז מצוינות בתחום של אנרגיה בת-קיימא. אם הצלחנו בתחומי ההיי-טק וטכנולוגיות המידע, אין כל סיבה שלא נעשה כך גם בתחום האנרגיה המתחדשת והאלטרנטיבית.
בכך, תהיה מדינת ישראל שותפה להתמודדות עם האתגר הגלובאלי ביצירת עולם בר-קיימא, ובתוך מספר עשורים, מי שיעבור מעל שמי הנגב, יחזה בפסיפס של תחנות סולאריות המספקות לפחות רבע מהחשמל במיוצר בישראל".