מפת אתר  
English   عربي
תחומי פעילות

סקרי אנרגיה מתחדשת

​משרד האנרגיה והמים קידם ביצוע אומדנים של משאבי האנרגיה המתחדשים העיקריים בישראל, שמש ורוח, עבור משתמשים פוטנציאליים וביניהם מתכננים ומקבלי החלטות במשק האנרגיה, יזמים ומשקיעים פוטנציאליים, חוקרים בתחום האנרגיה והציבור הרחב.
סקר קרינת השמש בנגב
הסקר מתבסס על מדידות קרינת השמש בנגב, שתוצאותיהן מעובדות באופן המאפשר יישום ישיר כקלט על ידי מתכנני מערכות אנרגיה סולאריות שונות כגון מערכות מרכזות ומערכות פוטו-וולטאיות. הדוחות זמינים לציבור בעברית ובאנגלית.
 
אזור הנגב מתאפיין בזמינות קרקעות ובעוצמה גבוהה של קרינת שמש, ולכן קיים בו פוטנציאל כדאיות כלכלית להקמת תחנות כוח סולאריות. משרד האנרגיה והמים יזם סקר רב-שנתי של קרינת השמש בנגב לשם הקמת בסיס נתונים אמין. הסקר החל בסוף שנות ה-80, וכיום פועלות במסגרתו תשע תחנות המספקות כיסוי למגוון אזורי הנגב.
 
דו"ח הסקר מציג נתוני קרינה באמצעות שנה מטאורולוגית אופיינית (TMY), הכוללת 12 קבצים חודשיים של נתונים מדודים שנבחרו בהליך מיוחד. כל קובץ חודשי נבחר, על סמך הנתונים שהצטברו במהלך שנות הסקר, כמאפיין את החודש המתאים.
השימוש בנתונים שנמדדו בפועל, ולא בממוצעים רב-שנתיים, משמר את הקורלציות בין הפרמטרים הנמדדים (למשל, קרינת השמש והטמפרטורה), וכן בין נתונים עוקבים של אותו פרמטר על פני מספר ימים. לקורלציות אלו יש חשיבות רבה בסימולציות הביצועים של מערכות להמרת אנרגיה המאופיינות בקבועי-זמן של מספר ימים, כגון חימום סולארי פסיבי של מבנים, בריכות שחייה וכד'.
 
 
 
סקר ניצול אנרגיה פוטו-וולטאית בערים
ניצול אנרגיית השמש באמצעות לוחות פוטו-וולטאיים המוצבים על גגות מבנים או משולבים בגג עצמו זוכה לאחרונה להתעניינות רבה בארץ ובעולם, כדרך להפחתת רמות זיהום האוויר בסביבה עירונית.

הסקר מתבסס על נתוני קרינת השמש ומטאורולוגיה הנמדדים באופן שוטף על ידי השירות המטאורולוגי בערים תל אביב, חיפה וירושלים. התוצאות עובדו באופן המאפשר יישום ישיר על ידי מתכנני מערכות אנרגיה פוטו-וולטאיות.
 
הסקר, אשר בוצע במרכז הלאומי לאנרגיית השמש ע"ש בן גוריון בשדה בוקר, כולל מדריך לניצול אנרגיה פוטו-וולטאית בערי ישראל, ונתונים הנדרשים לחישוב ביצועי מערכות פוטו-וולטאיות בערים אלה.
 
   
PV Systems For Israel's Cities: A Design Guide (הדוח המלא באנגלית)
סקר פוטנציאל אנרגיית הרוח בנגב ובערבה
בשנת 2003 יזם המשרד סקר מקיף לעדכון ממצאי נתוני הרוח. לצורך כך, ביצע השירות המטאורולוגי מיפוי מקיף של שדה אנרגיית הרוח באזור הנגב והערבה. השלב הראשון של הסקר התמקד בדרום הרי יהודה, בנגב ובערבה, והעלה כי האזורים בעלי פוטנציאל לערכים גבוהים של מהירות רוח והספק הם החלק הגבוה של הר הנגב, דרום מזרח הרי יהודה, הרי אילת ומפרץ אילת. בעקבות המיפוי פרסם המשרד את אטלס אנרגיית הרוח בישראל - הנגב והערבה, המהווה כלי עזר חיוני למתכננים וליזמים בתחום זה.
 
בדיקת היתכנות להקמת חוות טורבינות רוח בים התיכון
בניית חוות טורבינות בים היא מגמה רווחת בעולם, הנובעת ממחסור בשטחים להקמת חוות רוח ביבשה, ומהעובדה שבמקומות רבים עוצמת הרוח באתרים ימיים גבוהה משמעותית מעוצמת הרוח ביבשה.
 
המחקר נועד לבדוק היתכנות של הקמת חוות רוח בים מול חופי מדינת ישראל. חלקו הראשון כולל סקר נרחב של ספרות מקצועית בנושאי תוכניות לאומיות לניצול אתרים ימיים, ההיבט המטאורולוגי במשאבי הרוח באתרים ימיים, והיבטים הנדסיים הקשורים בהקמת טורבינות רוח בים ובבניית היסודות עבורן – בעיה קשה במיוחד הגורמת לעלויות גבוהות של הקמת חוות רוח ימיות. כמו כן נסקרו היבטים חשמליים, סביבתיים ומנהלתיים.
 
החלק השני כולל סקר היתכנות ראשוני של הקמת חוות רוח ליד חופי ישראל. במסגרת הסקר בוצעה הערכה של פוטנציאל הרוח בשני אתרים ימיים, מול חוף ארז בדרום ומול חדרה, המתבססת על מדידות שבוצעו על מגדל גבוה בחוף ארז ובתחנת הכוח בחדרה. הסקר קבע כי אין בשלב זה כדאיות להקמת חוות טורבינות רוח באתרים ימיים ליד חופי ישראל.
 
אטלס אקלימי לתכנון פיסי וסביבתי בישראל

​בהתאם לעקרונות האדריכלות הביו-אקלימית, יש להכניס בשיקולי התכנון גם היבטים סביבתיים, המתחשבים בתנאים המטאורולוגיים, במטרה לנצל את כוחות הטבע ולא להיאבק בהם. האטלס האקלימי שפורסם בשנת 1991 מבוסס על נתונים שנאספו במשך שנים רבות מ-38 תחנות מדידה ברחבי הארץ, ומספק תשתית מידע לאדריכלים, מהנדסים, מתכנני ערים, כלכלנים ומומחי איכות הסביבה.

 

משרד האנרגיה והמים, בשיתוף המכון המטאורולוגי, שוקד על עדכון המידע המופיע באטלס, ובשנת 2011 פורסמה מהדורה מעודכנת חלקית של האטלס.

 

 

סקרי רוח
הסקר נערך במשך כשנה (1988-1989) ב-6 אתרים על ידי חברת מגל, בתמיכה מקצועית של משרד האנרגיה והתשתית ותחת פיקוחו של היועץ המטאורולוגי פרופ' יצחק מרר. הסקר בוצע באמצעות מדי רוח אלקטרוניים שמדדו את מהירות הרוח וכיוונה בגבהים 10 ו-20 מ'.
 
 
הסקר נערך בשנים 1984-1989 ב-20 אתרים, בשיתוף אגודת מי גולן אגדות מים שיתופית למשקי רמת הגולן וחברת מי גולן אנרגית רוח, בפיקוח השירות המטאורולוגי ובסיוע המחלקה לאווירונאוטיקה בטכניון. הסקר כולל נתוני מהירות רוח בגובה אחיד, פילוג כיווני רוח ושינויי מהירות רוח עם עלייה בגובה פני הקרקע, וניתוח השפעת התנאים הטופוגרפיים, תופעות עונתיות ושינויים במהלך היממה
 
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
שתף/שמור
שתף / שמור