|
|
GovXContentSection ענפי הבניין וסלילת הדרכים עומדים בבסיס התפתחותה של מדינת ישראל. ענפים אלה עושים שימוש רב בחומרי גלם אשר נכרים ונחצבים בישראל, כגון חצץ, חול וגיר למלט.
יחידת המכרות במשרד האנרגיה והמים, והמפקח על המכרות העומד בראשה, אמונים על אספקה סדירה של חומר גלם למשק הבנייה והסלילה בישראל, מפקחים על פעילות המחצבות עפ"י החוקים והתקנות הרלוונטיים ופועלים כנגד הכרייה הבלתי חוקית. באמצעות הקרן לשיקום מחצבות, מטופלות מחצבות שבהן הסתיימו עבודות החציבה או הכרייה, ומשנות את פניהן ואת ייעודן בהתאם לאפשרויות ולצרכים.
תחום הכרייה והחציבה כולל בתוכו שני ענפים בעלי מאפיינים שונים. הענף העיקרי, בו מתרכזת עיקר הפעילות בתחום, הוא  ענף המחצבות - כרייה וחציבה של חומרי מחצבה המשמשים כחומרי הגלם לענפי הבניין וסלילת הדרכים. הענף השני, הקטן יותר בהיקפו, הוא תחום המכרות – כריית מחצבים. תחום זה כולל את החומרים המצויים בקרקע אך אינם משמשים את ענפי הבנייה והסלילה, כגון פוספטים, נחושת וגבס, וכן כמויות קטנות של מחצבים נדירים ויקרים.
|
|
GovXParagraph1 ענפי הבנייה והסלילה מהווים מרכיב מרכזי בפיתוחה הפיזי של מדינת ישראל, ובלעדיהם לא ניתן לתאר משק צומח ומשגשג המספק לאזרחיו איכות חיים ורווחה כלכלית וחברתית. כמדינה צעירה שהוקמה כמעט "יש מאין", הובילו ענפים אלו את הפעילות הכלכלית בישראל בעשורים הראשונים לקיומה, והם מהווים עד היום נדבך מרכזי במשק: היקף ההשקעות בענף הבינוי תופס כיום כ-8% מהתוצר הלאומי.
פעילות הבנייה לסוגיה – בנייני מגורים ומשרדים, מפעלי תעשייה, מבני ציבור והתשתיות התומכות בהם – חיונית לקיומה של חברה מודרנית ותורמת במישרין ובעקיפין לכל שכבות הציבור. סלילת דרכים ומחלפים משפרת את הנגישות וחופש התנועה, ומהווה מנוף חברתי וכלכלי רב עוצמה.
כל אלה מחייבים את קיומו של משק כרייה וחציבה יעיל ואמין, אשר יבטיח עתודות מספקות של חומרי הגלם החיוניים באיכות ובכמות הנדרשת, ללא תלות בייבוא זר. זהו היעד המרכזי של משרד התשתיות הלאומיות, אשר ממנו נגזרת מדיניות התכנון והניהול בתחום זה.
יעד חשוב נוסף הוא שמירה על הסביבה ופיתוח בר קיימא, מכיוון שפעולות הכרייה והחציבה גורמות מעצם טבען למפגעי נוף וסביבה. המשרד מקדם תכנון ותפעול מושכל של המחצבות וייעול צריכת חומרי הגלם.
GovXParagraph2 משק הכרייה והחציבה מספק את מרבית חומרי הגלם לענפי הבנייה והסלילה, אשר מופקים באתרים שונים ברחבי הארץ. ענף הבנייה והתשתיות זקוק לחומרי גלם לייצור תערובות בטון (חול, חצץ ומלט), מלט (גיר, חרסית וגבס), סיד, טיח (חול, סיד ומלט), מוזאיקה, אבן לחיפוי וריצוף ועוד. לענף הסלילה דרוש חצץ כמצע וכחומר מילוי, חול מחצבה וחצץ בזלת לתערובת האספלט.
אספקת חומרי הכרייה והחציבה מוערכת בכ-50 מיליון טון לשנה, מתוכם כ-75% אגרגט לחצץ ולמצע. כרבע מכמות האגרגט ( 7-8 מיליון טון) מגיעה משטחי יהודה ושומרון. חומרי גלם נוספים המופקים בכמויות גדולות הם חול (כ-7מיליון טון) וגיר לייצור מלט (כ-5 מיליון טון).
GovXParagraph3 הביקוש למוצרי כרייה וחציבה תואם את המגמות בענף הבנייה והסלילה, אשר משקפות את מצב המשק בכלל. לדוגמה, העלייה המסיבית בתחילת שנות ה-90 הזניקה את היקפי הבנייה, ובהתאם לכך גדלה תפוקת הכרייה והחציבה באותן שנים.
בעשורים הראשונים לישראל היה ענף הבינוי אחד המובילים במשק ומשקלו עמד על כ-15% מהתוצר. בשנות ה-80, עם הירידה בהיקף העלייה וההאטה בצמיחה, ירד משקלו לכ-6%, אך עם גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, עלה משקל ההשקעות בענף לכ-16%. בשנת 2008 היה משקל ענף הבינוי 7.8% מהתוצר, וההשקעות בו הסתכמו בכ-60 מיליארד ש"ח, מתוכם כ-56% לבנייה למגורים, כ-25% לבנייה שלא למגורים וכ-8% לסלילת כבישים.
GovXParagraph4 בהתאם לנתונים ולתחזיות שגובשו לצורך הכנת תוכנית המתאר המעודכנת  תמ"א 14ב' (2010), היקף הבנייה העתידית הצפוי עד שנת 2040, לכל הייעודים, הוא כ-290 מיליון מ"ר. בהתאם לכך יידרשו כ-550 מיליון טון חומרי גלם (אגרגטים, חול ומלט).
אומדן הביקוש לסלילה מתבסס על גידול של כ-88% בשטח הדרכים העירוניות (כ-145 מיליון טון אגרגט), ושל כ-180% לדרכים בינעירוניות (כ-321 מיליון טון). שיקום דרכים מוסיף לתחזית כ-120 מיליון טון, ובסך כל יידרשו כ-586 מיליון טון לדרכים.
הביקוש הצפוי עבור פרויקטים של הנדסה אזרחית הוא כ-569 מיליון טון.
סך כל צריכת חומרי הגלם החזויה עד 2040 עומד על כ-1.9 מיליארד טון, מתוכם 1.3 מיליארד טון אגרגט, 264 מיליון טון חול ו-267 מיליון טון חומרי גלם למלט.
|
| |
|