דלג לתוכן העמוד
    מפת אתר  
English   عربي
דף הבית> תחומי פעילות> דלק> משק הדלק בישראל
תחומי פעילות

משק הדלק בישראל

דלק הוא הכוח המניע את גלגלי המשק הישראלי ואת הכלכלה העולמית בכלל, אם במישרין, כמו הבנזין שבו אנו מתדלקים את רכבנו, ואם בעקיפין, כמו המזוט המניע את תחנות הכוח המייצרות חשמל. 

 

הדלק חיוני לכל תחומי החיים בעידן המודרני - בבית, במשרד, במפעל, בשדה, בצבא, בבית החולים ובכל מקום בו נדרשת אנרגיה להנעה, לתאורה, לחימום ולכל מטרה אחרת. בנוסף, הדלק משמש כחומר גלם לייצור מגוון רחב של מוצרים. 

 
משרד האנרגיה והמים אמון על הבטחת קיומו של משק דלק מודרני המספק את צרכי המשק באמינות וביעילות, מקדם תקינת דלק המבטיחה שמירה על הסביבה, פועל לקידום התחרות והשירות לצרכן, ונערך לתרחישים שונים, לרבות מצבי חירום.
 
מדינת ישראל ענייה במשאבי דלק, ונאלצת לזקק את מרבית מוצרי הדלק הנחוצים לה מנפט גולמי מיובא, או לייבא את מוצרי הדלק. עקב התלות בייבוא, כמו גם מקומו המרכזי של הדלק במשק, וההיבטים הבטיחותיים והסביבתיים המורכבים של השימוש בו, כפוף משק הדלק בישראל להסדרה ממשלתית בהיקף רחב.
 
המשברים והזעזועים התכופים באזורנו מחזקים את הצורך האסטרטגי במציאת פתרונות אנרגיה חלופיים, זולים ואמינים יותר. ממשלת ישראל שואפת להקטין את התלות בנפט, שמיוצר ברובו במדינות שאינן ידידותיות ואף עוינות, באמצעות מעבר לגז טבעי, אנרגיה סולארית ועוד.
היסטוריה
היסודות למשק הדלק בישראל הונחו בימי המנדט הבריטי, שבמהלכו נבנו בתי הזיקוק בחיפה (1938) והוקמו מיכלי אחסון ותשתיות לשינוע דלק בנמלי הים. לאחר קום המדינה עברה האחריות לניהול משק הדלק לידי ממשלת ישראל, אשר פיקחה על התעריפים, המרווחים והמחירים של כל מרכיבי שרשרת הייצור והאספקה באמצעות מדור הדלק שפעל במסגרת אגף המכס והבלו במשרד האוצר.
 
בשנת 1956 עברה הנהלת אגף המכס והבלו לירושלים, ואילו מדור הדלק נותר בחיפה כיחידה עצמאית הכפופה ישירות להנהלת משרד האוצר. בשנת 1977 הוקם משרד האנרגיה והתשתית ומינהל הדלק הועבר אליו. 
 
1988: הרפורמה במשק הדלק
עד שנת 1988 פעלו במשק שלוש חברות לשיווק דלק (פז, סונול ודלק) וארבע חברות גז (פזגז, אמישראגז, סופרגז ופטרולגז), שסבלו מרווחיות נמוכה ופעלו ללא יכולת תחרות אמיתית. מתוך הבנה כי המעורבות הממשלתית העמוקה פוגעת ביעילותו של משק הדלק וברמות השירות והמחירים לצרכן, החליטה הממשלה על רפורמה מקיפה במשק הדלק. 
 
הרפורמה יצאה לדרך בשנת 1988 ונועדה להשיג את המטרות הבאות:
 
  • ביטול מכסות וחלוקת השוק בין חברות הדלק הוותיקות
  • פתיחת משק הדלק לחברות דלק חדשות
  • יצירת שוק חופשי בשיווק דלק, תוך תחרות בשירות ובמחירים, במטרה להפחית את העלות לצרכן
  • צמצום המעורבות הממשלתית והקטנת הריכוזיות
  • יבוא חופשי של מוצרי דלק
  • מניעת אפליה באספקת מוצרי נפט
  • מתן שירותי תשתית ממלכתיים לגורמים שיפעלו במשק. 
       

הרפורמה בוצעה בשלבים: ב-1988 בוטל "צו דינשטיין" שהסדיר את חלוקת השוק בין חברות הדלק הגדולות וגובש מסמך עקרונות להכרה בחברות הדלק החדשות. ב-1990 בוטלו "מחירי מתקן" של מזוט, נפט (קרוסין) וסולר, וב-1993 בוטל הפיקוח על המחיר לצרכן של קרוסין וסולר. 
 
המאה ה-21

בעשור הראשון של המאה ה-21, בשל תחרות אזורית במתן שירותי ניפוק, הורדה רמת הפיקוח על תעריפי הניפוק, ובצפון הוסר הפיקוח על שירות זה לחלוטין. בעקבות פיצול בתי הזיקוק והפרטתם, הוסר הפיקוח גם מהמחיר בשער בז"ן של מרבית מוצרי הדלק.
  
הרפורמה השיגה את מרבית מטרותיה, ומדינת ישראל נהנית היום ממשק דלק מתקדם ותחרותי, המתפקד ברמה המקובלת בעולם בכל התחומים.

הגופים הפועלים במשק הדלק
משק הדלק כולל את חברות הדלק, חברות התשתית, בתי הזיקוק וחברות לשיווק גפ"מ.
 
חברות הדלק
חברה המבקשת לבצע פעילות עסקית במשק הדלק מחויבת להירשם במרשם שמנהל מינהל הדלק לפי חוק ההסדרים משנת 2001.
 
כמו כן, על חברה המבקשת לייבא דלק או לרכוש אותו ישירות מבתי הזיקוק לפנות לאגף המכס והבלו לשם קבלת רישיון "יצרן דלק".
 
חברות התשתית
במשק פועלות היום שלוש חברות תשתית:
 
  • חברת תשתיות נפט ואנרגיה (תש"ן): חברת התשתית הלאומית של משק האנרגיה בישראל (100% בבעלות המדינה) העוסקת בשירותי נמל לייבוא ולייצוא; אחסון, הולכה ואספקה של דלקים, בעיקר של תזקיקים, לכל רחבי הארץ; טיפול במוצרי דלק גולמי ובתזקיקים, וניפוק למיכליות כביש. קו מוצרי דלק (קמ"ד), חברת בת של תש"ן, עוסקת בתכנון, בהקמה, בהפעלה ובתחזוקה של מערכות להולכת תזקיקים.
  •  חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א): ומשמשת כגשר יבשתי להעברת נפט גולמי מים סוף לים התיכון ובכיוון ההפוך, באמצעות 3 קווים: קו ''42 באורך 254 ק"מ מנמל הנפט באילת לנמל הנפט באשקלון, ושני קווים המזינים את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. החברה מפעילה שני נמלי נפט ושני מכללים, ומספקת גם שירותי אחסון לטווח ארוך וערבובים של סוגי דלק שונים, וכן שירותי תשתית לגפ"מ, מוצרי דלק ופחם.
  • שותפות דלק פי גלילות: עוסקת באחסון ובניפוק דלק בשלושה מסופים: באר שבע, אשדוד וירושלים.

 

מרבית תעריפי התשתית נמצאים תחת פיקוח, שאופיו עבר שינויים במהלך השנים. עד לרפורמה במשק הדלק (1988), הפיקוח התבסס על שיטת Cost Plus והתבצע באמצעות הסכמים עם החברות. בשנת 1995 נקבעו תעריפי תשתית על בסיס נורמטיבי (ועדת דורון), ובשנת 2000 נערכה רביזיה בתעריפים התשתית (ועדת בועז).
   
ייצור וזיקוק
בישראל פועלים שני בתי זיקוק: בתי זיקוק לנפט (בזן) בחיפה, שהוקמו על ידי הבריטים בשנת 1938; ובית זיקוק אשדוד אשר החל לפעול בשנת 1973 ומצוי בבעלות חברת "פז".
  
בעבר היוו שני בתי הזיקוק חברה ממשלתית אחת, אשר פוצלה לשתי חברות והופרטה בשנים 2006-2007.  עקב הפיצול וההפרטה, חלו תמורות ניכרות בשיטות העבודה ובשיטת הפיקוח על המחירים של שני בתי הזיקוק.
  
עד שנת 1988, עיקר פעולתו של בית הזיקוק הייתה כ"קבלן זיקוק" המזקק עבור חברות הדלק מוצרי דלק מנפט גולמי שהיה בבעלותן, בתמורה לקבלת דמי זיקוק. החל משנה זו הורשו בתי הזיקוק לייבא בעצמם נפט גולמי, וכיום מרבית עיסוקם הוא בייצור מוצרי נפט מנפט גולמי שבבעלותם, ומכירת מוצרי הדלק.
  
במקביל, שונתה גם שיטת הפיקוח על מחירי בתי הזיקוק. עד שנת 1988, שילמו חברות הדלק לבתי הזיקוק דמי זיקוק, שנקבעו בהסכמים והתבססו על שיטת Cost Plus. החל משנה זו נקבע המחיר למוצרי הדלק שנמכרים על ידי בתי הזיקוק על בסיס מחיר בינלאומי בים התיכון.
 
עם פיצול בתי הזיקוק, הוסר הפיקוח ממחירי מרבית מוצרי הדלק בשער בית הזיקוק, והושאר רק במוצרים בהם אין כמעט תחרות בין שני בתי הזיקוק.
  
חברות לשיווק גז בישול (גפ"מ)
חוק ההסדרים פתח בשנת 1989 את משק הגפ"מ לתחרות, ובהמשך (בשנים 1990-1991) בוטל הפיקוח על מחירי הגז לצרכן.
  
בשל ההיבטים הבטיחותיים שיש לשימוש בגפ"מ, אשר התחדדו לנוכח שריפה גדולה במתקני אחסון בקריית אתא בשנת 1988, חוקק בשנת 1989 חוק הגז (בטיחות ורישוי) שקבע כללים בתחום הבטיחות, והוקמו מינהל הגז ואגף פיקוח ובטיחות.
  
על המבקש לעסוק בפעילות בתחום הגפ"מ לקבל רישיון מאת הממונה על ענייני בטיחות הגז במשרד האנרגיה והמים. כיום פועלים במשק כ-30 ספקי גז מורשים.
מבנה משק הדלק

משק הדלק הישראלי מחולק למספר מקטעים, מיבוא הנפט ותזקיקי הדלק ועד לשיווק לצרכן הפרטי והעסקי.

 

שרשרת אספקת הדלק

הדלק עושה דרך ארוכה מן הבארות שמהן הוא נשאב כנפט גולמי, ועד לצרכן הסופי בתחנת הדלק, במפעל או בבית. התחנה הראשונה היא באר הנפט או הגז. בישראל לא נמצאו עד כה כמויות מסחריות של נפט, והמשק מתבסס על יבוא נפט גולמי. 
 
עם זאת, בשנים 2009-2011 התגלו מרבצי גז טבעי בהיקף נרחב בקידוחים ימיים מול חופי הארץ. מאתר ההפקה מובל הנפט הגולמי במיכליות אל נמלי נפט ייעודיים, אשר ערוכים גם לקליטת והנפקת תזקיקי נפט גולמי. סמוך לנמל מאוחסן הנפט הגולמי במיכלי ענק, שמהם הוא מוזרם לבתי הזיקוק. לאחר הזיקוק הוא מועבר למיכלי אחסון למוצרי נפט מוגמרים, או מוזרם ישירות לאתרי אחסון וניפוק ולצרכנים גדולים כגון תחנות כוח, בסיסי צבא ושדות תעופה. 
  
חברות הדלק משנעות את התזקיקים לאתרי אחסון משלהן, ומשם הן מובילות אותם במיכליות כביש לתחנות הדלק ולאתרי ניפוק אחרים, שם רוכש אותם הצרכן הסופי.

גורמים משפיעים על משק הדלק

משק הדלק הוא מערכת מורכבת ורגישה המושפעת ממכלול של גורמים רבים ומגוונים בארץ ובעולם.
 

גורמים משפיעים בישראל

  • ​בתי הזיקוק וחברות התשתית והאחסון
  • חברות הדלק, ובראשן החברות המובילות דלק, פז, דור אלון וסונול
  • צרכנים גדולים כגון חברת החשמל, משרד הביטחון, אגד, ארגוני המובילים והתעשיינים
  • הממשלה, המפקחת על המחירים במשק הדלק ופועלת להגברת התחרות במשק ולהגנה על הצרכן
  • גופים חברתיים כגון ארגונים להגנת הצרכן ולשמירה על איכות הסביבה.

      

גורמי השפעה עולמיים

  • שינויים בביקוש לנפט עקב צמיחת הכלכלה בשווקים המתפתחים
  • שינויים בהיצע הנפט ובמחיריו, עקב ויסות ההפקה על ידי מדינות אופ"ק וכד', היקף עתודות הנפט, חיפושי נפט ויכולת שינוע הנפט
  • שינויים גיאופוליטיים כגון משברים עולמיים, אסונות טבע, מלחמות ופעולות טרור
  • התפתחויות טכנולוגיות בייצור ובשימור אנרגיה
  • תקינה וחקיקה סביבתית באירופה ובשאר העולם, אשר מחייבת גם את ישראל
  • פיתוח מואץ של תחליפים לדלק הפוסילי (ביודיזל, אתנול, מתנול)
  • הרחבת המודעות לנושאי הסביבה.
פיקוח ממשלתי וציבורי

מורכבותו וחיוניותו של משק הדלק מחייבות פיקוח נרחב, אשר מבטיח אספקת דלק סדירה ואמינה, ובייחוד בעת חירום. להלן גופי הפיקוח המרכזיים ותחומי אחריותם:
 

  • משרד האנרגיה והמים: אחריות כוללת על אספקת מוצרי הדלק למשק, פיקוח על השוק, קידום התחרות וארגון המשק לשעת חירום. מינהל הדלק והגז במשרד מפקח, בין השאר, על איכות הדלק ועל המחיר לצרכן.

 

  • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים: התאמת תקני הדלק לדרישות יצרני הרכב; שיתוף פעולה עם משרד התשתיות הלאומיות בנושאי רישוי, תקינה ובקרה; הסדרת תנועת מיכליות דלק בכבישים.

 

  • משרד האוצר: קביעת שיעור מס הבלו המוטל על מוצרי הדלק. שותפות בקביעת מדיניות הממשלה במשק הדלק וקידום התחרות.

 

  • המשרד להגנת הסביבה: צמצום הזיהום באוויר ובקרקע עקב שימוש במוצרי דלק, בין היתר באמצעות קביעת תקנות לפליטה מכלי רכב ורישוי תחנות דלק ומתקני אחסון והזרמת דלק. 

 

  • משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה: קביעת תקני דלק בידי הממונה על התקינה, וקביעת רשמיותם; רישוי אחסנת נפט; רישוי והפעלת הרשות להגנה על זכויות הצרכן; כיול המונים במשאבות התדלוק ובטיחות בעבודה באתרי דלק, תחנות דלק, מסופים ועוד.

 

  • משרד הפנים: אישור הקמת תחנות דלק עפ"י תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 18), באמצעות רשויות רישוי עסקים ורשויות תכנון בעיריות, מועצות מקומיות, מחוזיות וגליליות.

 

  • מכון התקנים הישראלי: הכנה ופרסום של תקנים לדלק
נפט גולמי
נפט גולמי הוא חומר הגלם העיקרי לייצור אנרגיה, שממנו מזוקקים בנזין וסולר לתחבורה, גז לבישול, מזוט לייצור חשמל ומוצרים תעשייתיים נוספים. הנפט נשאב באמצעות מתקני קידוח ביבשה ובים ומועבר במיכליות או בצינורות אל בתי הזיקוק. 
 
כ-60% מרזרבות הנפט בעולם מצויות במזרח התיכון, בעיקר בסעודיה ובנסיכויות המפרץ. יצרניות גדולות נוספות הן רוסיה, ארה"ב ונורבגיה. העלייה המתמדת בביקוש לנפט, יחד עם טלטלות עולמיות ומשברים גיאופוליטיים, גורמים לעלייה תלולה במחיריו ולעתים פוגעים באספקה הסדירה לפיכך מסתמן בעשורים האחרונים מאמץ עולמי לפיתוח אנרגיות חלופיות ולהקטנת התלות הכלכלית והפוליטית במקורות הנפט.
 
הנפט בישראל מיובא ברובו ממדינות שבעבר היו בשלטון בריה"מ, באמצעות צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן (BTC) המחבר את הים הכספי עם הים התיכון ועובר דרך גיאורגיה וטורקיה.
מוצרי הדלק ושימושיו

צריכת האנרגיה בישראל מתבססת על שני מקורות עיקריים: חשמל ודלק (מוצרי נפט). מוצרי הנפט מהווים כ-75% מהצריכה הכללית, ומשמשים בחלקם גם לייצור חשמל. 
 

להלן מוצרי הדלק הנפוצים בישראל ושימושיהם:

  • גז בישול - גז פחמימני מעובה (גפ"מ): משמש ל- 3 מטרות: 

          1. חימום ובישול במגזר הביתי ובמגזרי התעשייה, המסחר והצבא
          2. תשומת ייצור בתעשייה הפטרוכימית. 
          3. הנעת כלי רכב (גפ"מ לתחבורה העומד בדרישות התקן להנעת כלי רכב)

  • נפטא: מוצר נפט, משמש בעיקר כתשומה לתעשייה הפטרוכימית
  • בנזין: תחבורה יבשתית, בעיקר רכב פרטי
  • סולר לתחבורה: בעיקר לכלי רכב כבדים ובעלי נסועה (קילומטראז') גבוהה - משאיות, אוטובוסים, מוניות, רכב חקלאי, צבאי ופרטי
  • קרוסין, דלק סילוני: ("נפט") תחבורה אווירית. בעבר שימש גם לחימום בתנורי נפט
  • סולר להסקה: ייצור חשמל בשעות שיא הביקוש, תעשייה קלה וחימום ביתי
  • מזוט כבד וקל: ייצור חשמל (במגמת ירידה עם המעבר לגז טבעי), תעשייה ותחבורה ימית.​
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
שתף/שמור
שתף / שמור